בהמשך לנושא הטארוט, ישנה סוגיה מעניינת נוספת שמחלקת במידת מה את קהילת קוראי הטארוט – זוהי הגישה הדיווינטורית לעומת מה שניתן לכנות הגישה החילונית. זה באמת קשור לאמונות האישיות – האם הטארוט הוא כלי או שער לידע גבוה יותר, על-טבעי או מיסטי, או שמא אינו יותר מפיסות נייר עם תמונות, עליהן המקריא משליך את הנטיות הלא מודעות שלו או שלה.
החילונים טוענים שלא ניתן להשתמש בטארוט לחיזוי, בעוד שהמיסטיקנים טוענים שזו הדרך בה נעשה שימוש מוצלח בטארוט במשך מאות שנים. אם נניח בצד את שיעור ההצלחה של הניבויים בחיזויים, קשה להתעלם מהסינכרוניות שמתרחשת שוב ושוב בעת השימוש בקלפים לכל סוג של שאלה. מניסיוני האישי, ונראה שגם מניסיונם של רבים אחרים, הקלפים בכל סוג של פריסה לא פשוט עולים באופן אקראי.
ראשית, ישנן חזרות של קלפים מסוימים עם משמעות מסוימת שממשיכים לצוץ עם אותם אנשים או אותם נושאים, משהו שלא ניתן להתעלם מהיותו משמעותי ונושא מסר מסוים ולא סתם אקראי. שנית, הרלוונטיות התכופה למצב והדיוק של הקלפים הספציפיים שנשלפים, לפחות מניסיוני ואני בטוח של רבים אחרים, היא עדות לסינכרוניות הברורה שמתרחשת בין מצב החיים שעליו מתמקדים בזמן השליפה לבין התהליך עצמו של שליפת הקלפים.
שלישית, התצורות של הקלפים בשליפה עם המשמעויות שלהם, בין אם מסורתיות, אינטואיטיביות או פסיכיות, אולי מתאימות להשלכות לא מודעות, אבל מכיוון שאלה אינם דפים ריקים או תמונות דמויות כתמים של מבחן רורשך, לקלפי הטארוט יש משמעויות מסוימות, גם אם יש להן וריאציות רבות. לכן מה שניתן להשליך מהלא מודע של הקורא הוא מוגבל מאוד ומוגדר על ידי אותן משמעויות ומוביל את הקורא בכיוון יצירתי, כאשר הפרשנות הנבחרת מושפעת משאלת השואל והרקע שלו יחד עם ספקטרום המשמעות של כל קלף.
נכון שהקריאות בטארוט לא יהיו זהות בין קוראים שונים לאותו אדם עם אותה שאלה ואותם קלפים שנשלפו, כמובן. אז בהחלט יש מקום לתרומה האישית של הקורא שמבוססת על המבנה הפסיכולוגי שלו או שלה, הניסיון ואפילו מצב רוח מסוים במהלך הקריאה. אבל מצד שני, בהינתן המשמעויות המוגבלות של הקלפים, התרומה האישית הלא מודעת הזו מוגבלת יותר ממה שהחילונים טוענים, לדעתי הענייה, ולכן בהינתן נסיבות זהות של קריאות שונות (אותו שואל, שאלה, קלפים שנשלפו) למעט הקורא עצמו, למעשה צריך להיות מתאם משמעותי בין הקריאות השונות.
וזו אפילו לא טענה מיסטית בכלל, זו התייחסות רציונלית לטבע של פרשנות הטארוט. העדויות הרבות של אלה שהניבויים בטארוט שלהם אכן התגשמו יהיו טענה, או ראיה, מיסטית, ללא קשר לשאלה האם זו הייתה תוצאה ברורה של הנסיבות הקיימות בזמן הקריאה, או מעבר לכך. בכל מקרה, טארוט בהחלט אינו סוג של מבחן רורשך מפואר.